שלמה פוקס ז"ל

 

שלמה נולד ביום ל' בניסן התשמ"ה, במושב גן אור שבגוש קטיף.

גדל בגוש קטיף ולמד בישיבת "דביר" לאומניות בזכות הכישרון המוסיקלי והנגינה בתופים.

לאחר מכן למד במכינה הקדם צבאית "אלישע". בשנת המכינה לקח אחריות והשקיע מאמצים עצומים, מתוך החלטה פנימית שנבעה מתוכו, כדי להצליח להתגייס לחיל קרבי.

 

בימי הגירוש מגוש קטיף, הכואבים והקשים, שלמה היה כעמוד תמיכה איתן עבור משפחתו ועזר לקבל החלטות משמעותיות לגבי העתיד.

שבועות ספורים לאחר הגירוש שלמה התגייס ל"מודיעין שדה".

מספר חודשים אח"כ התגלה ברגלו גידול. שלמה עבר טיפולים אגרסיביים ובתוך כל זה צמח ועלה, ועבר מהפך אמוני שהתגבר והתעצם.

המחלה עוררה את שלמה לחיים גבוהים, חיי תורה, חיים רוחניים, למען עצמו ולמען כלל עם ישראל. הוא הרגיש שקיבל את חייו במתנה, ולכן הוא חייב לאסוף את עצמו כדי שהחיים האלו יהיו עם הכי הרבה משמעות.

 

שלמה זכה להינשא ולהקים בית עם לימור, בחתונה מרגשת ושמחה מאוד.

מספר חודשים לאחר החתונה, הצטרפו שלמה ולימור לגרעין התורני של תנועת"מעיינות" בקריית אונו. שלמה פרח והפך להיות דמות מרכזית בגרעין ובישיבה כמו גם בקהילת העיר כולה. מ'אברך' הפך להיות מנהל של ישיבת ה"שסדר" שבמסגרת הגרעין, תוך נתינה עצמית איפה שאפשר ושצריך.

 

במקביל לפעילות ולעשייה הציבורית המבורכת, ב"ה זכו שלמה ולימור לחבוק בן בכור - יוסף שמעון.

זמן קצר לאחר מכן חזרה המחלה, והפעם בצורה אלימה במיוחד.

בכל המסע של הטיפולים הקשים, התגלה בשלמה אור גדול, אלוקי, בלתי ניתן להסבר. אור שהלך והתעצם מיום ליום, מקרין על כל מי שנמצא סביבו ומעבר לו.

 

29 שנים חי שלמה בעולם הזה, בהם הספיק לעשות, לתרום, ולהעניק כ"כ הרבה, לכ"כ הרבה אנשים.

 

לאחר פטירתו נולד בנו השני - ידידיה.

 

שלמה נסתלק מן העולם בשבת קודש פרשת "נשא" ב' בסיוון התשע"ד.

 

ת.נ.צ.ב.ה